הסיפור האישי

מעזה לזירה בתאילנד: הדרך שהובילה להקמת IMT

התחלתי להתאמן באיגרוף תאילנדי כשהייתי בן 12. כשהתחלתי, לא חשבתי שאתחרה או אלחם בזירה. התאמנתי כדי ללמוד להגן על עצמי, אבל משהו השתנה כשהייתי בצבא.

האיגרוף בתוך המלחמה

בתור לוחם ומפקד בצנחנים, נלחמתי לחימה ארוכה וממושכת בעזה במהלך מלחמת חרבות ברזל. זמן לא רב אחרי 7 באוקטובר נכנסנו לעזה, וחטיבת הצנחנים שהתה זמן רב מאוד בתוך הרצועה. עברנו חודשים בניתוק מהעולם, בלי לראות את הבית, המשפחה או החברים.

ראיתי חברים שלי לפלוגה מדרדרים נפשית. בתוך המלחמה היה קל ליפול לחרדה או לדיכאון. בתוך כל הכאוס חיפשתי משמעות ושגרה, והאיגרוף סיפק לי בדיוק את זה.

תרגלתי איגרוף בכל יום בעזה, בין תקיפות ובין שמירות. התאמנתי מול מראה, בעיניים עצומות, בשאדו בוקסינג ובאמצעות אלתורים יצירתיים. באחד מהם מילאתי גרב בחול ותליתי אותה בחוט מהתקרה כדי שתשמש אותי באימונים.

להמשיך להילחם בדרך שלי

ככל שהתאמנתי יותר, כך גבר בי הרצון לעלות לקרב בזירה כשאצא מהמלחמה. התמכרתי לאדרנלין שבסכנה ולתחושת החיות שיש בלחימה. הבנתי שכשאצא משם אמשיך להילחם, אבל בדרך שלי.

וכך היה. השתחררתי מהצבא וטסתי לתאילנד עם כרטיס בכיוון אחד. שם הקדשתי את חיי למואי תאי ונכנסתי לעומק השורשים של אומנות הלחימה. במשך תשעה חודשים נלחמתי בשישה קרבות.

זו הייתה ההתחלה של IMT.

אהבתם את התוכן? מוזמנים להצטרף לקהילה שלנו, PEAK PERFORMANCE IL, כדי לקבל תכנים כאלה לפני כולם.